הנופאל
הנופאל נחשב לאחד מסוגי הירק העתיקים ביותר וידוע שהוא נצרך על ידי תושבי מקסיקו האצטקים מזה אלפי שנה.
מקור השם הוא בשפת האצטקים העתיקה, הנהונטל והוא נקרא nōpalli.
בלשון העם הוא נקרא גם תאנת הברברים או התאנה האינדיאנית מפאת הדמיון בין פרי הסברס לפרי התאנה.
הנופאל'ס הוא קרוב משפחה של הסברס המוכר לנו כאן בישראל, חשוב לדעת כי עלי הסברס אינם ראויים למאכל.
במקורו הוא גדל באמריקה הצפונית והדרומית באזורים חצי יבשים אך צמח זה הוא התאקלם גם באזורים נוספים אך אכילת עליו מקובלת בעיקר במקסיקו.
במקסיקו נוהגים לקרא לירק נופאל או נופאל'ס ולגרסא הכבושה שלו, נופאליטוס.
איך מגדלים עלי קקטוס למאכל?
הנופאל צומח היטב בשמש מלאה או חלקית ולעיתים אף במקומות ללא שמש אך המוארים היטב. הנופאל אוהב שפע של מים ויש לדאוג לניקוז טוב.
איחור של כמה ימים בהשקיה לא יפגע בצמח שכן עליו בשרניים.
הנופאל מצמיח עלים חדשים באפריל ומאי ועד סביבות אוקטובר נובמבר, בתקופה זו קצב גידולו מואט ועליו אינם כה טעימים למאכל. מומלץ לקצר עלים לא יציבים או זקנים מידי כדי לאפשר צימוח צעיר ורענן כשימים חמים יגיעו.
הצמח אינו רגיש למחלות התוקפות צמחי בית וגינה במידה ודרך גידולו מתאימה.
גידול בבית או בחצר: ניתן לקחת עלה אחד גדול ככל האפשר ומעל 12 ס"מ אורך לפחות ולהשריש אותו על ידי השארתו בכלי עם מעט מים במקום מואר. משיצאו כמה שורשים ניתן להעבירו לאדמה או לעציץ ולהניח בשמש.
ניתן להשיג עציצי נופאל במשתלת צמד ובמשק נדב וענת ז"ק ממושב שדה יעקב.
צמחים אילו אינם אורגניים על פי התקנים המקובלים, אבל מאחר והצמח עמיד ביותר למחלות, אין מרססים אותו בחומרים כימיים שונים.
בחירת העלים למאכל:
עלי הקקטוס נקטפים צעירים, ורצוי לבחור את הבהירים והקטנים ביותר. הכהים והגדולים עשויים להיות סיביים.
חשוב! קטיף העלים בבוקר יעניק טעם חמצמץ לעומת קטיף בצהרים שבו התוצרת תהיה פחות חמצמצה.
עניין של כלורופיל וטעם אישי. אני מעדיף את הטעם החמצמץ המשתלב במתכונים השונים המובאים כאן.
שמירת העלים: שומרים את העלים במקרר במגרת הירקות שם הטמפרטורה הכי פחות קרה. הם נשמרים זמן רב אך ערכיהם התזונתיים פוחתים.
